<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב ירמיה מדיפתי</h1>
<h2>דף לג.</h2>
רב ירמיה מדיפתי. מן האמוראים האחרונים היה. ובר פלוגתיה דרב אשי הוה. ונראה דרבינא תלמידו היה. דגרסינן בקידושין פ"א הילכתא קימה והידור [ל"ג ע"א] רבינא הוה יתיב קמיה דרב ירמיה מדיפתי חליף ההוא גברא קמייהו כי לא מכסי רישיה וכו'. ובברכות פ"ג [כ"ה ע"א] נמי אמר רבינא הוה קאימנא קמיה דרב ירמיה מדיפתי חזא צואה אמר צאו בה דיחזו אי קרמו פניה. ואיכא דאמרי הכי אמר זיל חזי אי אפלאי פלויי. והיינו לקולא, דהא פליגי בה דאמר רב יהודה אמר רב כיון שקרמו פניה מותר. ואמר ליה אביי לרב יוסף מאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואמרי לה כל זמן שגוללה ואינה נפרכת. ועלה מייתי הא דרב ירמיה מדיפתי. והדר מסיק איתמר צואה כחרס אמימר אמר אסורה מר זוטרא אמר מותרת, ופסק רבא הילכתא צואה כחרס אסורה מי רגלים כל זמן שמטפיחין.
בירושלמי [ברכות פ"ג ה"ה] רבי בא בשם רב צואה עד שתתייבש כעצים, מים כל זמן שמטפיחין. גניבא אמר כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעירא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצים אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. אמר רבי חזקיה רבי בא מחמיר במים מן הצואה. אמר ליה רבי מנא מן הדא דגניבא אמר ליה אפילו מן שיטתיה. בדין היה צואה אפילו עשוי כעצים אסורה מפני שממשה קיים. המים אין ממשן קיים. השתא מספקא לי כיון דרבא פסק דאפילו כחרס אסורה, ורב ירמיה מדיפתי בתרא הוא לרבא. ונראה דעשה מעשה בקרמו פניה או בפלואי פלואיי, היכי הילכתא.
